מערכת הרבייה ומחזור הוסת באישה, נשלטים על ידי 5 הורמוני מפתח. ההורמונים הם חומרים המיוצרים ומופרשים על ידי בלוטות בגופנו לתוך מחזור הדם ומשפיעים על איברים המכילים קולטנים להורמונים אלו.
בלוטת ההיפותלמוס במוח אחראית להפרשת ההורמון לשחרור גונדוטרופינים (Gonadotropin Releasing Hormone) או בקיצור GnRH. הורמון זה פועל על בלוטת יותרת המוח להפרשת שני הורמונים חשובים אחרים: ההורמון האחראי לגדילת הזקיק Follicular Stimulating Hormone או בקיצור- FSH, וההורמון האחראי לחריגת הביצית מהזקיק Luteinzing Hormone או בקיצור - LH.

במחצית הראשונה של מחזור הוסת, הנקראת השלב הפוליקולרי או שלב גדילת הזקיק, ההורמון השליט הוא ה-FSH. הוא מגיע דרך מחזור הדם אל השחלות ומצמיח את הזקיקים. הללו מתחילים להתבגר ולהפריש את הורמון האסטרוגן למחזור הדם. האסטרוגן הוא ההורמון הנשי העיקרי, ולו תפקידים רבים בגוף האישה. הוא אחראי לצמיחת השדיים, להתפתחות הנרתיק והרחם ולהשפעה על רירית הרחם במטרה להכינה לקראת קליטת הביצית המופרית. רק זקיק אחד מכלל הזקיקים שגדלו במחצית הראשונה של המחזור יגיע לכלל בגרות. עם התפתחותו המלאה, הוא מתקדם לעבר שטח פני השחלה ויוצר בליטה בדופנה. באמצע המחזור ניכרת הפרשה מוגברת של הורמון ה-LH, הגורם לחריגת הביצית מהזקיק. תהליך זה נקרא ביוץ.

מחציתו השנייה של מחזור הוסת נקראת השלב הלוטאלי, או שלב גדילת רירית הרחם והכנתה לקליטת הביצית המופרית.
בשלב זה, הגופיף הצהוב שהוא למעשה הזקיק השחלתי שנותר לאחר שחרגה ממנו הביצית, מייצר ומפריש את הורמון האסטרוגן וכן הורמון נשי נוסף - הפרוגסטרון.
שני הורמונים אלה אחראים לגירוי רירית הרחם לצמיחה ולהכנתה לקראת הגעתה של הביצית המופרית מהחצוצרה לחלל הרחם לצורך השרשתה. אם לא התרחשה בחצוצרה הפריית הביצית בזרע, מתנוון הגופיף הצהוב וחדל מלייצר ולהפריש את האסטרוגן ואת הפרוגסטרון. כמו כן נפסקת התמיכה ההורמונאלית ברירית הרחם, וזו מתחילה להתפורר. אז מופיע הדמם הוסתי שמקורו בקילוף רירית הרחם. פעילות מחזורית זו נמשכת כל תקופת הפוריות.

תהליך ההתעברות

ההתעברות הינה תהליך עדין ומורכב מאד, התלוי בכמה תהליכים החייבים להתרחש בתיאום מלא והרמוני בינהם.
על מנת שאישה תהרה:

• על הגבר לייצר כמות מספקת של זירעונים תקינים ופעילים ואלה צריכים להתמקם בנרתיק בתיזמון המתאים (סמוך לביוץ).
• על האישה לייצר ביציות בריאות.
• הזרע חייב להיות מסוגל לשחות במעלה צוואר הרחם ולפגוש את הביצית אשר נאספה על ידי החצוצרות.
• לאחר שהזרע והביצית מתאחדים, עליהם להיות מסוגלים לנוע לתוך חלל הרחם ולהישתל בדופן הרחם, אשר הוכנה מבעוד מועד לקראת התהליך.
• על גוף האישה והגבר לייצר הורמונים שונים ברמות תקינות, על מנת שהתהליכים אשר תוארו יוכלו להתרחש.

כל סטייה קטנה או חוסר איזון בתפקוד התקין של הגוף או הנפש עלולים לפגוע באחד או יותר מהתהליכים הללו ולמנוע את הכניסה להריון.

פוריות האישה ויכולת ההתעברות מושפעים מגורמים רבים ושונים בינהם: שלימות אנטומית ותפקוד אופטימאלי של איברי הרבייה והמערכת ההורמונאלית, תזונה, סביבה – זיהום אוויר, קרינה, עבודה במגע עם חומרים רעילים, פעילות גופנית, עישון ואלכוהול, עודף רעלים ופסולת בגוף וכמובן מצב נפשי.